תארו לעצמכם זאת: מאות אנשים - בכל הגילאים השונים, הלאומים והתנאים הפיזיים - כולם התכנסו כדי להציג ולהנות מצורות ריקוד מרחבי העולם. אחת לשנה, Dance Parade, ארגון ללא מטרות רווח מבוסס 501 (c) 3 בניו יורק, הופך את הסצנה המשמחת הזו למציאות. הארגון מגייס להקות מחול, מגייס כספים ומקדם את האירוע במטרה לגרום לזה לקרות מדי שנה. היו לאחרונה כמה מקרים של אלימות, שנאה וחילוקי דעות בארצנו. מצעד הריקודים מביא משהו הפוך לחלוטין: הרמוניה בין סוגים שונים של אנשים, כולם נעים יחד אך בדרכם הייחודית.
הכל התחיל בתנועה בניו יורק לבטל את הטיפול המיושן של העיר בריקודים חברתיים. היו כמה חוקים ישנים מאוד על הספרים האוסרים לרקוד יחד בצפיפות. התוצאה הייתה שהמשטרה תעכב ותקנה אנשים רק על כיף לרקוד יחד במועדוני לילה. פסיקת בית המשפט קבעה כי 'ריקוד אינו סוג מוגן של ביטוי אישי'. התעוררה תנועה לבטל את אותם חוקים שגויים (לך כאן ללמוד 'יותר).
טקס חיתוך הסרטים של מצעד הריקודים. צילום גלנמור מרשל.
חפץ בלט בוסטון
גרג מילר, בכיר לשעבר בניו יורק, עזב את עבודתו הארגונית עם חבילת פיטורים. היה לו זמן על הידיים, ומשימה לעשות משהו כדי להציל ריקודים חברתיים בעירו. הוא וכמה חברים העלו את הרעיון של מצעד הריקודים כדרך לחגוג ריקוד קהילתי בעקבות הפסיקה ההיא. 'רצינו למחות על הרעיון הזה', מסביר מילר. שנה לאחר מכן, בשנת 2006, הפך מצעד הריקודים ל 501 (ג) 3 ללא מטרות רווח.
עשר שנים מאוחר יותר, האירוע השנתי - חופשי ופתוח לקהל - גדל וכולל מצעד בכל רחבי העיר ופסטיבל בסופו בפארק כיכר תומפסון. זה תמיד קורה בשבת שלפני יום הזיכרון. זהו אירוע של גשם או ברק, בהתחשב בכמות התיאום העצומה שצריכה להתרחש עם אזורי ניו יורק וגורמים בירוקרטיים אחרים. השנה בפארק התקיימו בימה מרכזית, שתי במות צדדיות ובמה אווירית.
יש נושא אחר מדי שנה, וה -10הבשנת השנה היא הייתה 'עיר אחת'. זה היה מנוגד אופטימי לטענתו של ראש העיר ביל דבלסיו כי ניו יורק מספרת 'סיפור של שתי ערים' - של האחוז והשאר (מייאש, אבל אולי נכון מדי). ברוח האחדות הזו, השנה היו קבוצות הופעות מטקסס לטרינאדד. הוצגו גם 86 סגנונות ריקוד שונים. בתוך זה היו הריקודים של תרבויות רבות ושונות. המצעד מבקש להציע 'ריקוד מעורר השראה באמצעות חגיגה של גיוון', מסביר מילר.
West Side Story Kenny Center
כדוגמה רווחת לאותה חגיגה תרבותית, מילר מספר כיצד היו 12 להקות ריקודי עם ברזילאיות. הם חגגו את הקדוש הפטרון הקתולי שלהם (גבירתנו מאפרסידה) באמצעות ריקודים שלהם, עם תלבושות מדהימות, הוא מוסיף. כשקפצו ונחתו, כובעיהם קפצו איתם בשמחה. 'היה שם קשר רוחני ייחודי', טוען מילר. 'זה מדהים, התשוקה שקורה.'
מצעד ריקודים. צילום ג'ים קסלר.
מילר מסביר כיצד האירוע השנתי מוביל לצמיחה של רשת אמנים, היוצרת משפך שכירות. מלבד האירוע עצמו הוא עבודה בתשלום, עבודות יכולות לצמוח ממעורבות זו. 'אמנים מקבלים (רבים) ביקשנו לעשות דברים בחינם, אבל אנחנו [גם] מנסים לשלם אותם בדרכים אחרות ', הוא אומר. הופעות נעות בין אנשי מקצוע מנוסים, לרקדנים 'חובבים' (אך מיומנים), ועד למופיעים ראשונים.
קתי גרריט
האירוע הגדיל לאחרונה סוגים אחרים של הסברה קהילתית, כמו תחרות צילום ציבורי של כל חלק באירוע. מצעד הריקודים הצליח גם להקצות כספים לעשרה אתרים הקשורים לריקודים בחמשת הרובעים של ניו יורק - להחזיר לקהילות תומכות, לתמוך ברקדנים מוחלשים וחובבי מחול, ולהעלות את המודעות הציבורית לגבי מצעד הריקודים ועבודתו.
במבט לעתיד, הארגון עובד על השקת מצעד הריקודים בערים אחרות. 'ערכת התחלה' שתסייע לערים אחרות בהפעלת מצעדות ריקוד שנתיות משלהן נמצאת בעבודה. בכל מקום בו האירוע עשוי להתרחב, או לא, ברור שמצעד הריקודים ימשיך להיות אירוע שנתי המעורר השראה, עיסוק ומניע אנשים רבים לעבור. אחת לשנה, בעיר שלא ישנה יש רחובות מלאים בריקודים. סצנה שמחה כזו לא רק חייבת להיות בראש שלנו! בהתחשב באלימות שהתרחשה בארצנו בחודש האחרון, שמחה ואחדות כאלה הם דבר נחוץ מאוד. ראש אל danceparade.org ללמוד עוד ולתמוך בארגון.
מאת קתרין בולנד מ דאנס מודיע.
צילום (למעלה): מצעד הריקודים. צילום: פיטר קאי.
