מאת ליי שנפיין.
אני עדיין זוכר שעמדתי בחדר ההלבשה עם החברים שלי באולפן הריקודים הקטן שלנו, הסתכלתי במגזין כלשהו וראיתי אותם. הם היו שני צעירים שנלכדו בצילום ועשו מהלכים מונפשים נהדרים שגרמו לנו לחשוב שהם יכולים לקפוץ מיד מהדף. ומה שהפך את התמונות למדהימות באמת היה ששני הגברים האלה זהים לחלוטין בפנים ובצורה. קדימה קדימה לאביב הזה, כשנסעתי בהתרגשות לראות את ההופעה לכבוד 125 של קייפציוהיום השנה במרכז העיר בניו יורק. ישבתי שם, מרוצה ממקומי, מרוצה ביסודיות עם הבידור המתיז על הבמה כשלפתע הם שם! הם נעו בדיוק מעולה ועם סוג של סינכרון שחרג מעבר לנוע בו זמנית. יותר מעשר שנים אחרי שראיתי לראשונה את התדמית שלהם, הם קפצו לבסוף מהדף ועל הבמה לנגד עיניי. רקדנים זהים אלה הם התאומים לומברד, מרטין ופאקונדו, שרוקדים יחד מאז שנולדו באותו יום בארגנטינה.
מרטין ופאקונדו החלו לרקוד בגיל 7, וכשהם היו בני 13 הם עשו את הופעת הבכורה שלהם בטלוויזיה בתוכנית הארגנטינאית הפופולרית מקצב הלילה . כשהיו בני 21 הם עברו לניו יורק כדי לחלום אחר חלומותיהם, ועד מהרה הופיעו עם אייקוני מוזיקה כמו מלך הפאנק, ג'יימס בראון וממבו המלך טיטו פואנטה. הם המשיכו לרקוד והרחיבו את כישרונותיהם על ידי הסתעפות בצורות אמנות חזותיות אחרות. הם כתבו, הפיקו, ביימו, שיחקו וערכו סרטים משלהם, ביצעו וכוריאוגרפיים לקליפים והצטלמו לפרסומי ענק כמו ווג. נכון לעכשיו, התאומים כבר לא משתלבים בקאסט ספציפי. כאילו כדי להוכיח את הנקודה הזו, הם פיתחו צורת מחול משלהם שהם מכנים 'ביטוי חופשי', שלא כל כך מדובר בסגנון או בז'אנר של ריקוד כמו באפשרות לאפשר לרגשות ולתחושות של האדם להגיע דרך הריקודים. הביטוי החופשי 'חורג מהכלל, המסורות והעמדות הטמונות בטכניקות ריקוד מבוססות רבות בימינו ומתמקד ברגש ובביטוי פרטניים', אומרים התאומים.
התאומים לומברד בסרט הריקודים שלהם 'ביטוי חופשי'
זכיתי מאוד לראיין את התאומים לומברד, ושמח להביא את זה אליכם ביולי, כשלא רק שתוכלו לראות את מרטין ופאקונדו בסרט גברים בשחור 3, עכשיו בחוץ בבתי הקולנוע, אבל תוכלו גם להצטרף אלי לאחל להם יום הולדת שמח מאוד!
ברור שהקריירה שלך מבוססת במידה רבה על ומנצלת את שלך ' תאום ' . האם אחד מכם עובד הרבה לבד?
הכל תלוי. עשינו כמה דברים בנפרד כמו, למשל, הסצנה של הטריילר של גברים בשחור 3 , אבל אנחנו לא באמת עובדים בנפרד. אני אומר 'לעשות דברים' במקום 'לעבוד' כי אנחנו לא מרגישים שאנחנו עובדים, אנחנו מרגישים שאנחנו עושים משהו שאנחנו אוהבים. כך חיינו כל יום מאז שהיינו ילדים. אני חושב שהפעם האחרונה בה באמת 'עבדנו' הייתה בגיל 12, תיקנו צמיגים והספקנו יין. [הכל מאז] עוסק בהבעת עצמנו. על תאומים, האהה (חיוך), דימוי התאומים תמיד היה שם. זה לא משהו שאנחנו מנסים למכור או לנצל. נולדנו ככה. אנחנו לא חושבים שמה שהשגנו קשור להיות תאומים. אנו מאמינים שהאמנות שלנו היא מעבר לדימוי תאום.
האם אתה מעלה את השגרה שלך ביחד, או שאח אחד בדרך כלל לוקח אחריות על אלמנט כזה או אחר?
לפעמים אנו מעלים רעיונות בנפרד ולפעמים לא. ברגע שאנחנו מאזינים לשיר אנחנו מתחילים לדבר על מה שאנחנו מרגישים ורואים. לפעמים, מבחינת מהלכים, אנחנו לא מסכימים לגמרי ולכן אנו מחפשים מהלכים שונים עד ששנינו מסכימים ונרגיש [שהם] טובים ליצירה.
יש ימים שבהם היית רוצה שלא תהיה צוות תאומים?
בכלל לא. עברנו את אותן חוויות, אנו מרגישים אותו דבר, ויש לנו אותם חלומות. תמיד היינו צוות על הבמה ומחוצה לה. נולדנו תאומים ולחשוב להיפטר מכך זה כמו לא לקבל את מי שאנחנו.
דארל גרנד מולטרי
התאומים של לומברד רוקדים ב'ביטוי חופשי '
יש לכם סיור לפניכם?
אנו מבצעים קטעים של קונצרט הריקודים שלנו מגרש משחק לומברד עם סימפוניות ותזמורות פילהרמוניות שונות ברחבי הארץ וקנדה, וגם סדנאות ריקוד לביטוי חופשי. אבל, אנחנו באמת מרוכזים בסרטים ברגע זה. כשהסרט Step Up 3D יצא הוא פתח בפנינו דלתות כדי להראות לא רק את הריקודים שלנו אלא גם את המשחק המשחק. אז אנחנו רוצים להמשיך לעשות את זה. אנו מקדישים זמן לצילומי סרטים קצרים משלנו. כתבנו וביימנו, ילדות 34 , ביטוי חופשי , מורדים , ו שירה ופוגה , המוקרנים בפסטיבלי קולנוע שונים ברחבי העולם.
מה ההשראות לתנועה שלך?
מכיוון שאיננו חושבים שיש לנו סגנון אלא דרך ריקוד (Free Expression) שקשורה יותר להיות מחובר ב 100% לרגשות ולתחושות שלך ולא לסגנון ריקוד מסוים, לרוב ההשפעות שלנו אינן קשור לאנשים אך על ידי חוויות חיים. יש לנו השראות. לפעמים אני רואה רקדנים עושים מהלך ואני הולך כמו, 'וואו, אהבתי את זה.' זה נותן לי השראה להמשיך לחפש עוד.
כשמגיע הזמן ליצור, זה משהו שאנחנו לא שמים לב אליו הרבה. איננו משתמשים בצעדים מאחרים בקומפוזיציות הריקוד שלנו. ובכן, לפעמים בריקוד ברז אנחנו כן משתמשים בהם, אבל אנחנו מכינים מקצבים משלנו. בתהליך היצירה, אנו מנסים להימנע מכל מה שראינו, להימנע מדברים ברורים שאנחנו אוהבים להיות בלתי צפויים. אנחנו אפילו לא יוצרים יצירה סביב דברים שאנחנו כבר יודעים לעשות. המהלכים שלנו נובעים מחזון שיש לנו בזמן האזנה למוזיקה ומה שהיא גורמת לנו להרגיש. אנחנו אף פעם לא יודעים לבצע את המהלכים שאנחנו רואים. כל יצירה שאנו יוצרים היא עולם חדש לחלוטין ודורשת שעות ושעות של חזרה.
האם יש עצות שתוכלו לחלוק עם הרקדנים הצעירים של ימינו שרוצים ללכת בדרך דומה לשלכם?
לעולם אל תפסיק לחלום. אין גיל לחלום, אין גיל להתחיל לעשות את מה שאתה מרגיש. להבין שדברים לא יוצאים בקלות. לכולנו יש דרכים שונות להגיע לחלומות שלנו. אם הדברים לא מסתדרים כמו שציפיתם להם, אל תיקחו את זה כמשהו רע, חייבת להיות סיבה לכך. תחרות לא קיימת אם אתה באמת אתה עצמך. כולנו נולדנו כבני אדם בודדים. כולנו ייחודיים. אז, העריך את מי שאתה.
אילו פרויקטים עומדים לרשותך?
אנו כותבים תסריט לסרט עלילתי המבוסס על סיפור חיינו. זה מה שאנחנו רוצים לעשות הלאה.
מה המוטיבציה הגדולה ביותר שלך?
החלומות שלי. גם להביט בשמים, להרים את זרועותיי, לנשום עמוק ולהרגיש את נוכחותו של אלוהים. זה מניע אותי.
למידע נוסף על תאומי לומברד, עיין ב: www.lombardtwins.com
