חברת התיאטרון של מרכז דנבר - חג המולד הלבן של אירווינג ברלין

תיאטרון טמפל ביל, דנבר קולורדו
25 בנובמבר 2012

לרקוד קרול

מאת ג'יין אליוט.

לא היה שלג על הקרקע בחוץ, אבל היה הרבה לבן בתוך תיאטרון טמפל ביול של דנבר סנטר ביום אחר הצהריים של חג ההודיה, כאשר חברת התיאטרון דנבר סנטר, להקת התיאטרון המקצועית של מייל היי סיטי, הציגה את אירווינג ברלין חג מולד לבן.

המבוסס על הסרט האיקוני של Paramount Pictures בכיכובם של בינג קרוסבי, דני קיי, רוזמרי קלוני וורה-אלן, המחזמר הוא תענוג חג תוסס עם שירים קלאסיים ומספרי ריקודים מפוארים. חברת התיאטרון שרה, טפחה, התנודדה וג'ינגלה ברוב נפש ותאוות לבית עמוס, והביאה תחושה של פליאה בילדות בקרב כל הצופים.

מלא בשירים נצחיים כמו 'ספירת הברכות שלך', 'שמיים כחולים', 'יש לי אהבה לחמם אותי', וכמובן 'חג המולד הלבן', אי אפשר היה להכחיש את העליצות המדבקת של השניים. -מחזמר באורך וחצי שעות. אבל המופע הזה לא היה פשוט מדובר במנגינות משמחות, הוא היה גם מופע ראווה למספרי ריקודים גדולים.

הכוריאוגרפיה של פאטי קולומבו, תיאטרון מוזיקלי וטרינרית כוריאוגרפית בברודווי, לא עיכבה דבר, מה שדחף את כישוריהם וסיבולתם של ההרכב ושל המנהלים. זה בהחלט נתן לקהל עזרה גדולה בריקודים כדי לנטרל כל טריפטופן שנותר מארוחת חג ההודיה. עם זאת, לעיתים התנועה נהייתה ראוותנית מדי, ודמתה יותר לשגרת כינוס ריקודים של שואוסטופר לעומת מחזמר משנות ה -50.

ניקולה דרומארד, קייט מארילי ואנסמבל בהפקה של חברת התיאטרון דנבר סנטר 'חג המולד הלבן'. צילום: ג'ניפר מ 'קוסקינן.

הדבר ניכר ביותר בדואט בין הדמויות הראשיות 'פיל דייוויס' (ניקולה דרומר) ו'ג'ודי היינס '(קייט מארילי.) לרוב האיומים המשולשים הצטיינו בתפקידיהם. קולה של מארילי היה נסיגה לעידן אחר ודרומארד גילם את הכריזמה של פיל ותעלולי הפלייבוי. עם זאת, סצנה אחת מסוימת לא הדגישה את נקודות החוזק שלהם כרקדניות. השיר קרא לאווירה יותר של פרד וג'ינג'ר. עם זאת, השניים הפליגו סביב הבמה כשמרילי בועטת ברגלה גבוה אל פנצ'י אחרי פנצ'י, ואחריהן מתעלות מסובכות שהיו להן מקום רב יותר בבלט קלאסי ולא ממחזמר. כמה רגעים תפסו את השניים במעברים מגושמים ברגליים מגלגלות. שלא לדבר על הריקוד הותיר את מרילי נשימה מדי לסצנה הבאה. יותר פשטות הייתה מספיקה כאן.

אבל היו הרבה רגעי ריקוד בלתי נשכחים כמו 'חג שמח' ו'שמיים כחולים '. ב'אני אוהב פסנתר 'מרילי, דרומארד ואפילו דורותי סטנלי, שנתנו פרשנות ערה למרתה ווטסון המתפתחת, המתערב, הציגו את כישורי ריקוד הברז שלהם. הצליל המסונכרן והמענג של פרסים מסונכרנים ומחזות זמר מהעתיקה הולכים יחד כמו דבורים ודבש, מה שהופך את המספר לפתיח טבעי למחצית השנייה.

במשך כל תקופת המופע קרנו חברי הקהל מאוזן לאוזן כשהקאסט אירח והתמוגג ממספרי שירים וריקודים עתירי אנרגיה, זרועים הומור וקסם הוליוודי ישן. טום גלנטיך שיחק את בוב וואלאס המצוחצח, אם כי לפעמים היה מעודן מדי, ואיימי בודנר הייתה זמרת אלגנטית בתפקיד הראשי של בטי היינס. מייק הרטמן תפס את האופי הסטואי של הגנרל הנרי ווברלי, בעוד שמלינדה קואן וברנדי ווטן היו קולניות וקומיות כצמד המחליק והחניכיים ריטה ורודה. רנדי מור הביא שפע של הקלה קומית כאשר שומר האסם המשופע-הפך את הבמה יחזקאל פוסטר.

כשגלנטיך הזמין את הקהל להצטרף לביצוע הסופי של 'חג המולד הלבן', היה קשה שלא להינשך, או להכות, מפשפש החג. הסצנה האחרונה הסתנוורה בתלבושות חגיגיות אדומות ולבנות, מוזיקת ​​חג איקונית ופתיתי שלג רכים לבול באופן בלתי צפוי שנפלו אל הקהל. חברי הקהל קמו במהירות על רגליהם כשכל צוות השחקנים לקח קשת מחלחלת, ואחריו הדרן שכולו התנדנד ומחא כפיים לקצב המוסיקה. חג מולד לבן הייתה דרך נהדרת ומשפחתית להתחיל את עונת החגים.

התמונה העליונה: צוות השחקנים בהפקת חברת תיאטרון סנטר דנבר חג מולד לבן . צילום: ג'ניפר מ 'קוסקינן.

מומלץ עבורך

• אריזה לסיור: מה לקחת, מה להשאיר
• שמע את זה מהמקצוענים: שיחה עם גורמים ברודווי
• בעיטות מופלאות של עונת הפתיחה שלה עם סיפור עם גותי