בלט אטלנטה - ארבע העונות ועדן ל עדן

המרכז לאמנויות הבמה קוב אנרגיה
אוקטובר 2010



מאת דבורה סירל



איזו התחלה מנצחת לעונה החדשה של בלט אטלנטה. אף על פי שחברת הבלט הבכורה של ג'ורג'יה לא הציגה את מה שציפיתי לו, הופתעתי לטובה והשרתי מערב הריקודים שהייתי עד אליו.


האם נעלי פוינט כואבות

פתיחה עם המראה המודרני של ג'יימס קודלקה ארבע העונות התייחסו אלינו לריקודים נהדרים ולעבודת פס ​​דה-דוקס קשה, אך ללא רבב. עם המוזיקה המוכרת ועתיקת הימים של ויואלדי ציפיתי לטוטוס מלא ומספרים בלטיים גדולים ומסורתיים. הכוריאוגרפיה הרגישה והמוזרה של קודלקה, התואמת לתלבושות מודרניות זורמות, הייתה הפתעה מבורכת. חיך הצבעים הרך והבמה הריקה יכלו לגרום לבלט פשוט מאוד, אך הביצוע של הכוריאוגרפיה המעוצבת היטב של קודלקה גרם לעונות השנה לזרום בצורה חלקה והן לקחו אותנו למסע עוצר נשימה באביב, אל הקיץ, הסתיו ולבסוף החורף.

הבלט עקב אחר דמות מרכזית של אדם הנוסע בעונות החיים, עד הקור העז של חורף ומותו האולטימטיבי. הרקדן המובטח ג'ון וולקר שיחק את 'האיש' בחסד ובכושר. פנג-יו צ'ן באביב וטארה לי בסתיו היו מדהימים ושמחה לצפייה. הקיץ הביא לריקוד נלהב לוהט יותר עם כריסטין ווינקלר בשותפות עם וולקר. כריסטין השתוללה. היא שחקנית חזקה, מחויבת ואלגנטית.




רחבת ריקודים בעצמך

הרקדנים הציגו קווים מדהימים, עבודות רגליים מסודרות מאוד, מהירות וג'טס נפץ. מלבד כמה מעידות וטעויות קלות, ככל הנראה בגלל עצבני פתיחה בערב, הרקדנים היו מבריקים. הקהל אף זכה להופעת מחול של ג'ון מקפל, המנהל האמנותי!

העיבוד של קודלק על ארבע העונות היה קליל, אוורירי וכמו החלפת הרוח העדינה. כל עונה הביאה לבמה ריקודים יפהפיים ואומנות מדהימה. יש לתת כבוד גם לתזמורת הבלט של אטלנטה ולסולנית הכינור המוכשרת ליסה מוריסון.

הרקדניות טרה לי וכריסטיאן קלארק בעדן ל עדן



לעומת זאת, אז היינו עדים עדן אני עדן מאת הכוריאוגרף פורץ הדרך וויין מקגרגור. כשמופיעים כולם בגוונים עירומים, רוקדים סביב בימת עץ מרכזית מוארת, הרגישו כאילו הם מקבלים מבט נדיר אל גן העדן. נפתח בהקרנת וידאו מסקרנת, אך מטרידה כמעט שכותרתה 'דולי', ששאלה שאלות על שיבוט, גנטיקה, הברירה הטבעית והאבולוציה, הקהל נזרק לדיון על החיים, מקורם והאתיקה הכרוכה במניפולציה של הבריאה.

בהופעה נועזת ולא שגרתית הרקדנים הביאו לחיים את הנושאים של מקגרגור כשהם מעוותים את גופם ומראים לנו את כוחם, כושר העמידה והנחישות שלהם. בהופעה בלתי פוסקת הרקדנים הוכיחו שהם באמת ספורטאים שכן הזיעה שלהם ממש עפה על הבמה. עם הרקדנים כולם בעירום, עם כיפות ראש עירומות על היצירה ההתחלתית, היה קשה להבדיל בין כל שחקן. עם זאת, עם התקדמות היצירה האינדיבידואליות של כל רקדנית החלה לזרוח.

ב עדן אני עדן מקגרגור העלה שאלות רבות אודות השימוש בטכנולוגיה ועתיד האנושות, אך הוא לא סיפק תשובות או החלטות והשאיר את כולנו פעורי פה עם הרעיון שלו וכוריאוגרפיה לא מבולבלת, גולמית אך מעודנת מבחינה טכנית. מקגרגור, לעומת זאת, לא השאיר שאלות על הכישרון של חברת הבלט של אטלנטה.

התמונה העליונה: הרקדנים ג'ון וולקר וכריסטין ווינקלר בארבע עונות. תמונות מאת ק 'קנני, באדיבות בלט אטלנטה


לרקוד לכל החיים שיקגו

מומלץ עבורך

רשום פופולרי