מאת דבורה סירל.
די קספרי הוא נשמה יצירתית עם תשוקה לכוריאוגרפיה ולמוזיקה. לאחרונה נודע בעבודתו בנושא אז אתה חושב שאתה יודע לרקוד , די כוריאוגרפיה והיה מנהל הבימוי לסיבוב ההופעות של ג'סטין טימברלייק בשנת 2007. יש לו רשימה ארוכה של נקודות זכות בימוי, מסך ופרסומת כפרפורמר וככוריאוגרף והשתמש במומחיותו לניהול אמנותי של פסטיבל המחול Nvitational בלוס אנג'לס בחודש האחרון. 18 יום של הופעות מחול ומוזיקה מלאות השראה, מלאות ריבה בתיאטרון ההיסטורי אל פורטל, Nvitational הפתיחה היה אירוע חובה לכל חובבי הריקודים. דאנס אינפורמה נתנה חסות לפסטיבל, השתתפה ברבים מההופעות והתיישבה עם די כדי לדון בחזונו לפסטיבל ולקריירה שלו.
מה היה החזון שלך מאחורי ה- Nvitational?
החזון שלי היה לתת לכוריאוגרפים הזדמנות בלוס אנג'לס להציג עבודה על במה תיאטרלית. לתת לכוריאוגרפים סביבה אינטימית שתאפשר להם ליצור את כל מה שרצו על במה יפה.
איך התקבל הפסטיבל?
אני מרגיש שהיו הרבה כוריאוגרפים שעשו טוב מאוד. אני חושב שלוקח כמה שנים, אם אתה לא רגיל לעשות עבודות תיאטרון בסביבה תיאטרלית, להבין איזה סוג של הזדמנויות אתה יכול ליצור. אני חושב שהכוריאוגרפים עשו עבודה נהדרת ואני חושב שכל שנה זה ישתפר כי אנשים יראו מה אחרים עושים בסביבה ההיא.
ספר לנו על רקע הריקוד שלך
גדלתי באולפן למחול בשם סטודיו C המנוהל על ידי הורי. האות ג 'עמדה בשם המשפחה שלנו' קספרי '. תמיד הייתי מוקף בריקודים, עם אחותי הגדולה ואחי הגדול שניהם רקדנים מקצועיים. עסקתי יותר בספורט שגדלתי, אבל אהבתי לרקוד. מעולם לא רציתי להיות רקדנית. אהבתי מוזיקה. הדבר שגרם לי להיות כוריאוגרף היה מוזיקה והבאת אלמנט מסוג אחר לעכשווי, או לירי (כפי שכונה אז). גדלתי בעולם התחרות. לא הכרתי יותר מדי את עולם הקונצרטים או את העולם המודרני. גרנו בחוף המערבי לא ראינו יותר מדי מזה. הסגנון שלי אינו דבר מיוחד, הוא משתנה עם מה שהכנסתי לעבודה שלי, שלדעתי מונע מהמוזיקה - איך אתה שומע, מה שאתה שומע, מה שאתה מנסה לדבר, מה שאתה מנסה לתרגם. בהופעה.
אז ההורים שלך היו רקדנים?
ההורים שלי היו רק הצד העסקי של זה. אמי ואבי לא יכולים לרקוד - לא היינו מאפשרים להם [צוחק]. הם פשוט ראו משהו באחותי כשהיתה צעירה מאוד. היו לה הרבה מורים שאמרו לה שהיא צריכה להיכנס למשהו רציני יותר מתחרויות ריקוד. אז אמא התחילה להעלות את אחותי ללוס אנג'לס. היא למדה שיעורים באל.איי כשהייתה בת 11 או 12. אני חושב שאז היית צריך להיות בן 15 או 16. הם אפשרו לה בשיעורים כי היא הייתה רקדנית יוצאת דופן. היא הייתה יפה.
על אילו פרויקטים אתה עובד כרגע?
כרגע אני עובד בראש ה- Nvitational של העונה הבאה ואני מלמד הרבה. אני הולך להיות בחו'ל בהוראה של שבוע בשבוע הראשון של ספטמבר. אני עושה הרבה אינטנסיביות למחול ופסטיבלים אחרים - מלמד ומדבר בסמינרים. אני רק מנסה להדליק מחדש את האש בעצמי על יצירת יצירות חדשות העונה ובכל הזדמנות שקרה בדרכי. הרבה דברים מתחילים להרים בסתיו, אז אני לא אהיה בלוס אנג'לס מאוד. אבל אהיה ברחבי הארץ ובקנדה ובאיטליה במהלך החודש הבא.
מה אתה מחפש אצל רקדנית?
אני מחפש בהירות אצל רקדנית, מישהו שמודע מאוד לגופם ואתה באמת יכול לראות את זה. והכי חשוב מישהו שהוא מוזיקלי, מישהו שיכול באמת לראות ולהאזין בו זמנית. אני חושב שלהרבה רקדנים וכוריאוגרפים יש מהלכים נהדרים וצעדים נהדרים, אבל באמת צריך אדם מוכשר בכדי לגרום למהלכים של הכוריאוגרפיה לחקות מעט עצמי ולהיות מודעים. אני חושב שהמודעות מתורגמת גם להאזנה למוזיקה. אתה יכול לספר לאותם רקדנים שבאמת שומעים, מרגישים ומקשיבים.
בתור כוריאוגרף ובמאי בימוי בסיבוב ההופעות של FutureJex / LoveShow של ג'סטין טימברלייק, איך זה לעבוד איתו?
ג'סטין הוא מקצוען. העבודה עם ג'סטין בסיבוב ההופעות הזה הייתה כל כך מוטיבציה כי בהפסקות ג'סטין היה על התופים משחקים או נמצא על המקלדת ומנסה לעשות דברים. אתה יכול פשוט לומר שהבחור מקבל את זה והוא מבין את ההזדמנות שלו. אתה יכול להגיד שהבחור עובד קשה מאוד. הוא כל כך מוכשר כי הוא עובד במלאכתו. אתה מקבל תחושה שכולם רוצים להיות גדולים כי הוא, כשאתה נמצא בסביבת העבודה ההיא איתו. כמה שהוא מקצוען שהוא, הוא גם פשוט בחור טוב.
מה היה שיא הקריירה שלך?
העבודה עם ג'סטין טימברלייק הייתה גולת הכותרת. להשיג עבודה כזו היה באמת מדהים בגלל מה שיצא לי לראות ומה שיצא לי ללמוד.
כשהייתי צעיר עשיתי הרבה דברים. הייתי ב- Kid’s Incorporated כרקדנית ורקדתי עם פאולה עבדול על כמה סרטונים שלה כשהייתי בת 12. כילד אני לא חושב שהערכתי באמת מה היה אותו גבוה או רכבת ההרים. סיירתי עם ילדים חדשים בשכונה כשהייתי צעיר. זה היה כמו הדבר האחרון שעשיתי. אני זוכר שחשבתי 'וואו, זה משתפר מזה?' אני יודע שזה היה ממש מיוחד כשהייתי ילד.
מבחינת כוריאוגרף, באמת אימצתי את SYTYCD ואת ההזדמנות שהיא נותנת לעשות דואטים. אני אוהב את זה. אבל השיא מבחינתי היה כשעשיתי הופעות משלי בתיאטרון אל פורטל. עבדתי עם רקדנים ויצרתי פרויקטים משלי וזו שוב הסיבה שה- Nvitational כל כך חשוב לי. אני זוכר כמה זה היה ממלא וכמה גדול היה תהליך. כיום אנשים לא יכולים להרשות לעצמם או לא רוצים לשלם את שכר הדירה, או את העבודה, כדי להעלות הצגה. אף אחד כבר לא עושה הופעות משלו, או כמו פעם. לעשות הופעות משלי היה דבר נהדר עבורי בקריירה שלי וזמן נהדר להיות יצירתי. זה היה באמת מדהים.
מה היעדים והחלומות העתידיים שלך?
אני בהחלט רוצה לביים מתישהו. אני רוצה לכוון את תנועת הראייה. אני לא יודע מה זה כרוך או אם זה יותר בשורות הסרטונים או בשורה של סרטים קצרים, אבל אני רוצה לספר סיפורים נוספים עם מוסיקה. אני חושב שהרבה מוזיקאים לא מבינים עד כמה מוסיקה משפיעה על עולם הריקודים. מאז ש- MTV התחילה ללכת לצד הריאליטי ולהראות פחות קליפים, זה היה מאכזב. זה יהיה ממש מגניב לראות קליפים חוזרים. אשמח לביים ולשתף פעולה עם אמנים. כשעשיתי את קטע הנורה ל- SYTYCD השנה השתמשתי בשיר שנקרא עור ועצמות מאת דייב רוך. מאז שהשתמשתי בו בתוכנית, עכשיו הוא נמצא ב- iTunes בכל רחבי ארצות הברית. דייב שלח לי אימייל ואמר 'אני לא יודע אם אתה זה שתודה, אבל עכשיו הדברים שלי פוגעים בארצות הברית'. הייתי כמו, 'טוב בוא ניקח את זה לרמה אחרת, בוא ניצור סרטון'. אז זה מה שאני מחפש לעשות. אני מחפש ליצור יותר קשר עם אמנים ולעשות דברים שהם באמת מיוחדים ושונים.
מומלץ עבורך
