טס גבוה עם צמד האוויר והריקודים RAVEN

עוֹרֵב. צילום: Brynne Levy Photography. עוֹרֵב. צילום: Brynne Levy Photography.

אמני האוויר והמחול, קיילה ארנסט-אלפר וסילבנה טאפיה, הכירו לפני ארבע שנים כשהם תקועים 30 מטר באוויר ומחכים לעלות בתוך נברשת אווירית ענקית במסגרת פעולה קבוצתית במהלך ריצה של שעת החצות של זיגפד. עכשיו, הם מככבים הזולל , מופע סוחף ב- Times Square EDITION, NYC, בהפקת House of Yes. Dance Informawas התרגשו לדבר עם הצמד העונה לשם הבמה RAVEN.



שני האמנים הגיעו לעבודות אוויריות, קרקס וקברט בהמשך הקריירה שלהם. ארנסט-אלפר, שמעולם לא חלם שהיא תמשיך בעבודה אווירית משום שהיא 'סופר מפחדת גבהים', עבד עם Dzul Dance, שם הבמאי 'החל לשלב אמנויות קרקס ואומני קרקס אורחים בהפקותיו' כשראתה את צ'לסי בייקון לְבַצֵעַ.



עוֹרֵב. צילום כריס קומפורט.

עוֹרֵב. צילום כריס קומפורט.

'הטכניקה והעוצמה שלה היו מדהימים, אבל לא שמתם לב לכך כי כל תנועה משרתת את האמנות והרגש של היצירה דבר שצ'לסי לא עשתה בביצוע טריק', מגלה ארנסט-אלפר.

היא החלה להתאמן עם ג'ורדן בייקר סקיפר, בבית הישן של יס ומשתפת, 'הפעם הראשונה שהלכתי לחדר הכפכפים הייתה לראות שניים מחברי הקרקס החדשים שלי מופיעים, והייתי מוקסם. לאחר שנים של הופעות ארוכות טווח בשלבי פרושניום רשמיים, שלעתים קרובות הרגשתי שאני משעמם את הקהל שלי, זה הרגשתי מלהיב להיות במקום שמאפשר שתייה, עידוד ושם המעשים קצרים והשאירו את הקהל רוצה יותר. '



טפיה מתארת ​​את דרכה לאווירי וקרקס כתקרית. 'הייתי רקדנית עייפה שחיפשתי משהו שיעורר אותי שוב בהתרגשות. יום אחד נקלעתי לסטודיו ליוגה לקחת סילקס וחשבתי שזה רק סוג אחר של שיעור יוגה אווירית. התגייסתי מיד וידעתי שאני צריך לצלול ישר לצורת הביטוי החדשה הזו. '


בן כמה ג'רי סולומון

ארנסט-אלפר וטפיה הם בעלי רקע ריקוד טכני מוצק. ארנסט-אלפר החל לרקוד בגיל שנתיים במה שהיא מכנה 'נווה מדבר עשיר באמנות' בברטלבורו, וי.טי., ומגילאי 12-16 התגורר בניו יורק מדי קיץ כדי להתאמן בבלט טק. הוצעה לה עבודה בחברה במהלך קיץ שמלאו לה 16.

השתולל

RAVEN ב'הזוללת '. צילום: קני רודריקז.



טפיה רקדה מגיל שנתיים אך לא התאהבה בה עד לתיכון, כאשר באמת ראתה לאן ריקוד יכול להגיע כצורה אמנותית וקריירה. 'כשהייתי סטודנט שנה א ', בית הספר התחיל לאחרונה תוכנית לימודי ריקוד,' היא מסבירה. 'מצאתי ריקוד מודרני וקיבלתי השראה חדשה מגרהם וטיילור ומצאתי את עצמי מוקף בקהילה רקדנית חיובית. התאהבתי בריקוד למה שהרגיש כמו בפעם הראשונה וביליתי את הקיץ בתיכון באוסדן ובלט אגלבסקי. '

'בתור שחקן קרקס, הוא מרגיש שיש יותר הזדמנויות לקחת הופעות שמשלמות שכר ראוי מאשר לרקדן', אומרת טאפיה. 'אוויריסטים מסווגים הופעות כחברות, חוזה, מועדון לילה, קברט / מגוון ועבור האמנות. אם שחקן לוקח הופעה אווירית של מועדון לילה ותוך כדי עבודה מתבקש לבצע יותר ממה שסוכם, ישנה ציפייה שהמבצע ישולם יותר. זה שינוי מנטלי כשמגיעים מעולם הריקודים, שבו כולם כל כך להוטים לקבל את הזמן הכי בימתי, לא משנה מה הקצב. אוויריסטים הם לרוב עסקיים יותר מרקדנים. רק בגלל שאנחנו אוהבים את מה שאנחנו עושים לא אומר שלא מגיע לנו לשלם עבור עבודתנו, וזה מכובד יותר כשבאים ממופע קרקס. '

'אמני קרקס דורשים בדרך כלל יחס טוב יותר מרוב הרקדנים', מוסיף ארנסט-אלפר. 'יש מאות רקדנים מוסמכים שמתחרים על מעט מאוד עבודות ריקוד, ואם אתה מדבר על עבודות ריקוד שמשלמות שכר ראוי למגורים, התחרות פשוט מגוחכת. רקדנים מותנים לומר 'כן' לכל דבר, ואילו אמני קרקס נוטים יותר לעמוד על בטיחות, תנאי עבודה נאותים ויחס מכבד. לרקדן שמדבר קל להחליף שחקן קרקס סופר מיומן מאוד לא קל להחליף אותו. בתוך האוויר יש יותר סולידריות בין המבצעים ויותר כבוד לאמן. חלק גדול מההערכה הזו נובע ככל הנראה גם מהסיכונים הפיזיים הברורים מאוד שמבצע לוקח בתור אוויריסט או אקרובט. '

עוֹרֵב. צילום: Brynne Levy Photography.

עוֹרֵב. צילום: Brynne Levy Photography.

להיות אוויריסט מקצועי דורש נחישות והשקעה של זמן ומשאבים והמשך תרגול טוב בכל יום בריאות. 'להיות רקדן מאומן היטב יעניק לאוויריקן מתחיל יתרון עצום, אך עדיין יש צורך בכמות עצומה של אימונים אינטנסיביים', מסבירה טפיה. 'חברת התעופה דורשת השקעה מתמשכת באימונים וציוד. ציוד וחומרה מתאימים הם כמה מאות דולרים לכל הפחות ויש לשמור עליהם ולהחליפם. '

טאפיה היא גם מדריכת יוגה מוסמכת, ושני האמנים 'מקדישים שעות רבות ללימוד שיטות להפיכת גופנו לחזק וגמיש יותר', היא אומרת. 'יש לנו מאמן רצועות כאן בניו יורק, מאמן עיוות ומחפש מאמנים בכל פעם שאנחנו נוסעים. אנו מתאמנים בעקביות, אנו עושים את הפליסים והגידים שלנו, ולאחרונה נהיה מחמירים יותר לגבי לקיחת ימי מנוחה. אנחנו אוכלים גם הרבה מזונות מזינים. '

ארנסט-אלפר וטפיה מדגישים כי עבודתם משתפת פעולה במובנים רבים. 'RAVEN הוא לעתים קרובות יותר משנינו בלבד', אומר ארנסט-אלפר. 'כל מעשה שכולל מישהו מושך קווים או פותח מנוע פירושו שאנחנו עובדים כשלישייה. אותו אדם הוא חלק בלתי נפרד מהמעשה וכך הופך לחלק מ- RAVEN עבור אותה הופעה. '

טפיה מוסיפה, 'בתור שחקני קרקס, 'המומחיות' שלנו, כפי שמכונים אותה לעתים קרובות, היא האחריות שלנו ליצור, לעשות חזרות ולהלביש את המעשה שלנו. ב- House of Yes ו- Slipper Room, למשל, אנו מבצעים מעשים שהם 100 אחוז היצירה שלנו. הזולל הוא מופע חוזים בו אנו אנסמבל מחול וכן מופיעים בהופעות מיוחדות. עבור הרצועות שלנו לפעול ב הזולל , הגענו לתהליך היצירה עם רצפי רצועות צמד שונים שכבר פותחו למעשים שלנו, עבדנו עם הבמאים כדי לחקור רעיונות חדשים ולהתייחס לקטעים שהוקמו כבר, וכעת מבצעים מופע ייחודי למופע שהוא שילוב של כל האלמנטים האלה. זהו תהליך כל כך שונה מאשר בריקוד שבו בדרך כלל נשכר רקדן כדי לשכפל את הכוריאוגרפיה הספציפית של הכוריאוגרף. '

השתולל

RAVEN ב'הזוללת '. צילום: קני רודריקז.

הזולל הוא מיזם מרגש עבור RAVEN . הצמד מתענג על כך שהם 'תמיד מופיעים' בשל יכולת החיזוי של המופע ומחויבותם לשמור על עבודה נוספת מחוץ למופע. עם זאת, הם חוגגים את ייחודו של הפרויקט עוד יותר.

'אחד האלמנטים המרגשים ביותר של הזולל זה שהוא משלב ריקוד טכני מאוד עם קרקס טכני ביותר, ואנחנו צפויים לעסוק אישים מעל הכל, 'אומרת ארנסט-אלפר. 'זה פשוט לא שילוב נפוץ. אנחנו עוברים מריקודים בפואנטה לריקודים בעקבים ועד ביצוע פעולה של רצועות אוויר סופר טכניות. זה הרבה יותר נפוץ במופע שמשלב ריקודים וקרקסים יש רקדנים שיכולים אולי לעשות איזו אווירית בסיסית, ואז נפרדים מופעי קרקס מיוחדים שלא ממש יכולים לרקוד. לשתי הבמאיות שלנו, אניה ספוז'ניקובה ומתיו דיילי, יש הרבה כבוד לריקוד ואתה רואה את האהבה שלהם לריקוד לאורך כל המופע. הזולל הוא גם סופר מרגש מכיוון שמדובר במלהקים בניו יורק שתוכניות אחרות בפורמט דומה ייבאו שחקנים ממקומות אחרים. אנחנו ניו יורקים בפועל, וזה די מיוחד. '

למידע נוסף בקרו באתר www.kindnessofravens.com ועקוב אחר RAVEN אינסטגרם .


ניקול גלאב גלור

מאת אמילי יואל וולין מ דאנס מודיע.

מומלץ עבורך

רשום פופולרי