המורשת של ג'ון מקפל בבלט אטלנטה: שיתוף פעולה וחדשנות

ג'ון מקפל עם רקדנים בחזרה על פיטר פן. 2007. צילום: ק 'קני, באדיבות בלט אטלנטה

מוקדם יותר השנה - להפתעת העיר הרבה - ג'ון מקפל, המנהל האמנותי של בלט אטלנטה, הודיע ​​כי יפרוש בסוף עונת 2015-16. זה היה מפתיע מכיוון שמקפל (שמתקרב לגיל 70) לא מראה סימני האטה. ידוע בסגנונו האקסצנטרי ובאישיותו השופעת, מקפל ממשיך לבלות זמן רב ככל יכולתו עם רקדני חברה וסטודנטים באולפנים של מרכז המחול המדהים מייקל סי קרלוס של אטלנטה בלט, מתקן שקיים במידה רבה בזכותו. כשנותר רק חודש מתפקידו של יותר מ -20 שנה בבלט אטלנטה, ישבנו לשוחח על ריקודים מכל הסוגים, מורשתו וחייו אחרי בלט אטלנטה.



ג'ון מקפל. צילום: צ'רלי מקולרס

ג'ון מקפל. צילום: צ'רלי מקולרס.




ונסה ואדים ויקיפדיה

ב- 11 בנובמבר 1994, יומה הראשון של מקפל כמנהלה האמנותי של אטלנטה בלט, עתידה של החברה נראה לא בטוח. לאחר שזה עתה התאושש מחוב של 1.6 מיליון דולר, הארגון עדיין חסר יציבות פיננסית ונזקק לטלטלה. מקפל נכנס למשימת דו קרב: להגביר את החינוך לאמנויות בד בבד עם מרכיב הביצועים החזק כבר של החברה.

'היינו צריכים ליצור צורה ותשתית לארגון שהולך להיות כאן לפחות עוד דור או שניים', הוא אומר. כדי להבטיח עתיד מזהיר, הוא פנה לבלט אטלנטה בעבר, הוא ידע שהוא זקוק לגרסה מעודכנת של ה מפצח האגוזים.

' מפצח האגוזים הוא כניסה למופע מחול, 'הוא מסביר, ואנשים יבואו לראות את זה בלי קשר למי שעושה את זה או איך זה מבוצע. 'אבל אם אתה עושה א מפצח האגוזים זה באמת תיאטרלי ומיועד לקהל משפחתי, במיוחד אם זה קצב, צבעוני, מעניין ומשעשע, אתה באמת יכול לעשות משהו. '



כמעט מיד, הוא הביא צוות מעצבים שיעזור לממש את המראה החדש שלו על הבלט הקלאסי, שהועלה במיוחד עבור תיאטרון פוקס פוקס המפורסם באטלנטה. התוצאה הייתה הצלחה מדהימה. מקפל אומר כי החברה 'הכפילה את הכנסותינו במכה אחת', והרוויחה מספיק כדי לפתוח את הדלתות של מרכז חינוך למחול בנוי לחלוטין בסתיו 1995.

בלט אטלנטה

הפתיחה הגדולה של MCCDC של בלט אטלנטה 2010. צילום: ג'ים פיטס.

כיום, המרכז לחינוך לריקודים של אטלנטה מוכר כאחת התוכניות המובילות מסוגן בארץ. לזכותו ייאמר כי מקפל נקט תמיד בגישה הוליסטית ולא תחרותית להכשרת רקדנים צעירים.



'האמנויות כאן כדי להעשיר אותנו, להודיע ​​לנו, לעזור לנו להגיב לתחושות שלנו, ומה שקורה בתוך כל אחד מאיתנו', אומר מקפל. 'וזה חשוב מאוד.' בין אם הם ממשיכים לרקוד בצורה מקצועית ובין אם לא, התלמידים יוצאים בביטחון להביע את רגשותיהם ודעותיהם. 'הם יודעים מי הם', הוא מוסיף, 'ותחושת האישור כל כך מעצימה.'


נפילת שלב

רקדנים לשעבר ממשיכים להיות מנהיגים מונעים ומצליחים בתחומים אחרים. עבור המנהל האמנותי וצוות המורים הישנים שלו, תוצאה זו מרגישה חשובה ומתגמלת יותר מאשר רקדנים רקדניים מקצועיים.

ג'ון מקפל מתאמן

ג'ון מקפל מתאמן על 'פיטר פן'. צילום: קים קנני.

ההתמקדות בביטוי אינדיבידואלי, שנמצאה לעיתים נדירות בחברת הבלט הקלאסי ההיררכי האופייני, ייחדה את בלט אטלנטה והפכה אותו ליעד לרקדנים מקצועיים המחפשים סביבה שיתופית. 'סילבוס לבוש ברזל' של טכניקה קפדנית וקלאסיציזם 'נוטה לסגור את הדלת', אומר מקפל. דרך נכונה ושגויה ברורה לעשות דברים אינה משאירה מקום קטן לרקדנים לחקור ולפתח את קולותיהם האמנותיים. כמנהל אמנותי, הוא מעולם לא ערך אודישנים, והעדיף תהליך ארוך ואינטראקטיבי יותר שנתן לרקדנים זמן להחליט אם הדינמיקה של החברה מתאימה להם, בנוסף לברר אם הם מתאימים לחברה.

טארה לי, אחת מהשכירות הראשונות של מקפל, כעת בגיל 20ההעונה, מייחס את תחושת הקהילה החזקה של החברה להנהגה ולתמיכה של המנהל האמנותי. 'במקום שהוא ינסה להפעיל משהו שהוא רוצה לראות ממך, הוא גורם לך למצוא אותו בעצמך,' היא אומרת. 'הוא מאתגר אמנים להיות מניעים את עצמם וסקרנים.'

טרה לי וג'ונה הופר בג'ון מקפל

טארה לי וג'ונה הופר בסרט 'THREE' של ג'ון מקפל. צילום: צ'רלי מקולרס, באדיבות בלט אטלנטה.

'הוא נתן לי חוזה כשלא הייתי נותן לעצמי כזה', מוסיף הרקדדן הית 'גיל, שהתקבל לעבודה כחבר מן המניין בשנת 2010. באותה תקופה גיל לא חשב שהוא מוכן, אבל מקפל ראה משהו מיוחד. אומר גיל, 'הוא מתעניין באמנים כאנשים, לא רק בגופים.' גיל המשיך להתבסס כאחד הבולטים של אטלנטה בלט, ורקד את התפקיד הראשי בבכורה העולמית של הלן פיקט בשנת 2015 קמינו ריאל.


גרי האבארט

'יש רקדנים יש רקדנים טובים באמת ואז יש אמנים', אומר מקפל, שחיפש אומנות באיכויות בלתי מוחשיות - ונדירות יותר - מאשר טכניקה עזה בלבד (אם כי כל חברי החברה באטלנטה בלט מחזיקים באחרונה). 'אני מחפש פגיעות, מישהו שיש לו לב והוא משורר, מישהו שעומד לחפור בתוכו ויש לו תחושה של גילוי עצמי.'

מקפל השווה בין צעדי בלט למיתרים בכינור: אמצעי הכרחי להישג טכני אך לא המטרה עצמה. כדי להרחיב את אוצר המילים של הרקדנים, הוא הביא כוריאוגרפים מובילים מכל רחבי העולם, כולל אוהד נהרין, המנהל האמנותי המהולל של להקת המחול בת שבע בתל אביב. מיועד להליכה בקו החלקלק לעתים קרובות בין קהלים מספקים לרקדנים מאתגרים, ואיזן מקפל את התכנות שלו עם רפרטואר קלאסי ועכשווי. לא ברור אם יורשו, גנאדי נדוויגין מבלט סן פרנסיסקו, יעשה זאת.

ג'ון מקפל. צילום: פייג 'מקפל.

ג'ון מקפל. צילום: פייג 'מקפל.

נדוויג'ין רמז שהוא יציב מבנה היררכי ויתרחק מהרפרטואר העכשווי יותר לטובת הקלאסיקות. אבל מקפאל אינו בשלבים. 'העולם מסתובב מהר מאוד', הוא אומר, 'זה לא אמור להיות אותו הדבר שהחברה צריכה לשנות.'


איימי מתאים

התיאור של גיל את מקפל כ'קטלוג מידע עצום 'היה במקום. אפילו בשיחתנו כמעט שלוש שעות לא היה דבר, מקום, מושג או אדם שהבאתי שהוא לא ידע לפחות משהו עליו. 'הוא חי הרבה חיים', אומר לי, והוא רוצה שאחרים יעשו את אותו הדבר. עבורו הגיל הוא אוסף של חוויות ולכן יש לחגוג אותו, ולא להתעלם ממנו או להימנע ממנו.

כשדוחפים אותם לסיפורים, לי וגיל צוחקים ואומרים שכל הסיפורים מגיעים ממקפול. גיל העביר זמן שבו מקפל הפסיק את שיעור החברות כדי לתאר מאמר שקרא על חתול שהוקפא קריוגני. בסוף הסיפור הארוך, המבלבל והמבדר ביותר, סיכם מקפל, 'בכל מקרה. המוסר של הסיפור הוא לא לשכוח לנשום. '

ג'ון מקפל

ג'ון מקפל בחזרה 'THREE' עם קיארה פלדר והית 'גיל. צילום: צ'רלי מקולרס.

מקריירת ריקוד בת 18 שנים עם סן פרנסיסקו בלט ועד ועדות כוריאוגרפיות עבור רבים מחברות הרקדניות הבולטות בעולם ובהן מיכאיל בארישניקוב, ועד כהונה של 20 שנה עם אטלנטה בלט, להקת הבלט הוותיקה במדינה, מקפל ראוי להפסקה. אבל הוא לא לוקח אחד. למרות שבלט אטלנטה יאבד אותו בקרוב, קיבלתי את התחושה שמקפל הוא רחוק מלסיים ללמד, לעשות ובוודאי דוגל בריקוד. לעת עתה הוא מתכנן לעבור לאמסטרדם עם אשתו, שהיא צלמת ומרפא הוליסטי מצליח, ושתי בנות צעירות.

'אני בחור זקן,' הוא אומר, 'ואני אחיה עד שאני לא חי.'

מאת קתלין ווסל מ דאנס מודיע.

צילום (למעלה): ג'ון מקפל עם רקדנים ב פיטר פן חזרה, 2007. צילום: ק 'קנני, באדיבות בלט אטלנטה.

מומלץ עבורך

רשום פופולרי