מאת סטפני וולף מ ריקוד אינפורמה .
'בלט הוא אישה.'
כך גם הציטוט המפורסם של ג'ורג 'באלנצ'ין - וזה סיכום הגיוני שכן התמצית של צורת האמנות הקלאסית מוצפת בדימויים של בלרינות המורכבות מטוטות ונזרות מסנוורות. עם זאת, למרות ההאנשה האיתנה הזו, רק קומץ חברות בלט מובלות על ידי נשים, במיוחד באמריקה.
על הסיבה מדוע קיימת פרדיגמה זו. עם זאת, הסטטוס קוו לא מנע מכמה נקבות משפיעות לקחת את שלטונן של כמה מארגוני הבלט הגדולים בעולם. מנהיגים נלהבים וחושבים קדימה, הם ממזגים בצורה מרשימה את הרקע האמנותי שלהם עם השאיפה העסקית שלהם להניע את הבלט למאה ה -21 ולהעניק לנקבות בתעשייה נוכחות משפיעה.
שבילים בוערים בבלט
המנהלת האמנותית הבלט המלכותי מפלנדריה, אסיס קאריירו, מובילה ומטלטלת ברחבי היבשות, אומרת שהיא רצתה לעבוד בתעשייה מאז חשיפתה הראשונה אליה. 'אם לא הייתי מספיק טובה להיות רקדנית בלט קלאסית, הייתי עובדת בתחומים אחרים של צורת האמנות', היא אומרת.
היא קיבלה את טעמה הראשון של ניהול אמנויות בזמן שהיא סטודנטית בקיץ בתכנית למועצה לאמנויות באונטריו, ולאחריה הוצע לה תפקיד בארכיונים. הופעה במשרה חלקית זו התפתחה לקריירה בת 12 שנים עם הבלט הלאומי של קנדה, ומתעסקת ביוזמות יחסי ציבור, שיווק, הסברה וחינוך. כעת, בתפקידה החדש, היא מצפה לחדש את הנוכחות הלאומית והבינלאומית של הבלט המלכותי בפלנדריה.
המנהלת האמנותית תמרה רוג'ו, שתפסה את ההגה של הבלט הלאומי האנגלי באוגוסט 2012, אומרת שהיה לה נטייה להסתבך בניהול אמנות במהלך קריירת הביצוע שלה. 'ראיתי את ההבדל שההנהלה יכולה לעשות הן בפיתוח רקדנים והן בצורת האמנות בכלל', היא אומרת. 'רציתי להיות חלק מזה, מנסה לחולל שינוי.'
גיל סידני מוריס
רייצ'ל מור, מנכ'לית תיאטרון הבלט האמריקאי. צילום: ג'רי רוטולו.
מנכ'לית תיאטרון הבלט האמריקאי רייצ'ל מור טוענת כי 'ננשכה על ידי באג הבלט' בגיל צעיר, אך היא מעולם לא דמיינה שהיא תנהל חברת בלט מתישהו. כמבצעת היא אומרת שהיא חיפשה דרכים 'להרחיב את עצמה', ואחרי שלמדה פילוסופיה באוניברסיטת בראון, חזתה לעבוד במשפט חוקתי, להיאבק למען הסברה לאמנות. ואז, לאחר 'שיחת גילוי' עם חבר קרוב, מור מסבירה כיצד השתנו שאיפותיה.
מור אומרת שחברתה העניקה לה את העצות הבאות: 'אם אתה באמת רוצה לעזור לאמנים אתה צריך לעזור לחברות בהן הם עובדים להתנהל טוב יותר כי זה המקום שבו יש להם את העבודה שלהם ושם הם יוצרים את העבודה שלהם.' בתפקידה הנוכחי היא עובדת בשיתוף פעולה הדוק עם המנהל האמנותי קווין מקנזי - שותפים באותה מידה - ומסוגלת לעשות בדיוק את זה, לעזור לאמנים.
לחימה בסטריאוטיפים והשפעה על שינוי
Carreiro מודה כי מנהיגות היא ליצור צוות יעיל במקום להאציל יחד הם 'קובעים את החזון והמשימה ... שמירה על הסטנדרטים הגבוהים ביותר.' מור מסכימה שהנהגה חזקה נובעת מעבודת צוות והיא מאמינה שזה נכס שנשים מביאות להנהלה.
'אני מאמינה מאוד בצוות [בניין] שאתה מעסיק אנשים באמת גדולים ומקשיב להם', אומרת מור ומוסיפה כי היא מרגישה שנשים מטבען משתפות פעולה יותר ומעוניינות לשמוע אחרים. דעות מנוגדות על סיפונה הופכות את הארגון לחזק יותר - 'בסופו של יום אתה צריך לבצע את השיחה, אולם הכיבוד של נקודות מבט רחבות מביא אותך לתשובה הנכונה', היא אומרת.
גם מור וגם קאריירו מקבלים דחיפה לפעמים מתורמים גברים או מחברי דירקטוריון בגלל המין שלהם. 'יש תחושה שהם באמת לא יכולים להתמודד עם דיבורים עם נשים בכוח, אבל אתה רק צריך להתעלם מזה ולהוכיח את עצמך', אומר קאריירו. מור שואפת גם לא לתת למצבים האלה להיכנס מתחת לעורה. היא ממליצה 'להיתקל בבקיאות ... ולקחת את ההובלה' כדי להתנגד לתסכולים אלה.
באנגליה, רוחו מרגיש שסטריאוטיפים מגדריים רבים בתפקידי מנהיגות הופרכו לפני שנים. עם זאת, הן עבור הנקבות והן עבור הזכרים, רוג'ו מקווה לגרש את הסטריאוטיפים סביב גופם של רקדנית ובכך להקל על סביבת עבודה בריאה יותר.
'דאגתי שיהיה ברור מראשית כהונתי כמנהל אמנותי שרקדנים, הן נשים והן גברים, ישפטו אך ורק על פי תכונותיהם האמנותיות והטכניות כרקדנים ולא על פי משקלם או איך שהם נראים', היא אומרת. אז מבחינת רוג'ו, המשקל הוא פשוט לא גורם כאשר היא שוקלת רקדנים חדשים.
כוורת יצירתית
תמרה רוג'ו, מנהלת ראשית ומנהלת אמנותית של הבלט הלאומי האנגלי. צילום יוהאן פרסון.
איזון בין עבודה לחיים
קאריירו מאמין שאחת הסיבות לכך שחסרות נשים בתפקידי מנהיגות היא משום שנשים רוצות להקים משפחות, והן אינן בטוחות שיש להן את שתיהן. 'הרבה נשים נעלמות מהמקצוע בנקודות מפתח [כמו פרישה מקריירת ביצוע]', אומרת קאריירו. 'זה משפיע על מספר הנשים בתפקידים בכירים, שזו בעיה אמיתית.' אפשר להגיע להצלחה בבית ובעבודה. קארירו מקווה שנשים אחרות במקצוע יגיעו גם למסקנה זו - היא מוצאת דרכים יצירתיות לשמור על איזון בין עבודתה לחייה האישיים.
מציאת זמן לעבודה ולמשחק היא לא בעיה ספציפית מגדרית לדעת מתי וכיצד לתעדף עבודה היא בעיה רווחת אצל גברים ונשים. להיות יוזם ולרדוף אחר הזדמנויות הם היבטים חשובים במנהיגות, אך קארריו מדגיש שלדעת שאיפות אישיות הוא גם מכריע. אמנם קל ליפול לנטיות וורקוהוליות, אך היא מזכירה לאחרים 'המשפחה איתך לכל החיים.'
טיפוח דור מנהיגים חדש
כמנהלת האמנותית של DanceEast בבריטניה, קאריירה עמד בראש הריטריטים הכפריים, אותם היא מתארת כ'טנקי חשיבה כדי לגרום למנהלים אמנותיים ... לדון בפתיחות ובכנות באתגרים של צורת האמנות 'במסגרת רחוקה מהמשרד. עם אחד למנהלים אמנותיים בהווה ואחד לשואפים, קאריירו מסביר כיצד הנסיגות מעניקות לאנשים אלה כלים לנווט בעמדה שאין הכשרה אליה.
'רוב [הבמאים] הם רקדנים לשעבר שלא מוכנים לתפקיד הגדול', היא אומרת. כשהוא מביא מנכ'לים ואנשי מקצוע מתוחכמים מחוץ לתחום, אומר קריירו כי הנסיגות מעניקות למנהיגי הריקודים הנוכחיים והעתידיים אפשרות לדבר, להחליף ולצמוח ללא הסחות דעת על הפרטים היומיומיים.
היא מעודדת אחרים להתקדם בלי לתת לפחד להיות גורם. היא מוסיפה, 'למד על כל היבט של החברה, לא רק על הריקודים. היו סקרנים הרוו את עצמכם כדי שיהיה לכם רוחב של ידע וניסיון לעתיד. '
נושא שחוזר על עצמו בקרב שלוש הנשים הוא לעודד את הנקבות בתעשייה לקבל קול, שמור מסכם כ'מוגדר היטב, בטוח בעצמו ואורגני למי שאתה '. קאריירו ורוג'ו בונים על כך, וממליצים לנשים בבלט להיות שאפתניות, אך מציאותיות, להבהיר כוונות ולפתח כמה שיותר מיומנויות מחוץ לאולפן.
נשים זוכות לבולטות יותר כמנהלות בתעשיית המחול, אך עדיין יש להתקדם. על ידי אימוץ ההזדמנויות, גיוון המיומנויות ושמירה על ראש פתוח, מנהיגים גברים ונשים כאחד יכולים לראות יום אחד בסיס שווה.
ריקוד מלך האריות
צילום (למעלה): עסיס קריירו, המנהל האמנותי של הבלט המלכותי בפלנדריה. צילום יוהאן פרסון.
מומלץ עבורך
