מאת לורה די אוריו.
מעבר לאוקיאנוס ישנה ארץ, ארץ עשירה באומנויות ובתרבות ועם שפע של חנויות אומנות התומכות בהיסטוריה הארוכה של המחול. הארץ הזאת היא אירופה. כמה רקדנים, סקרנים לגבי הסצנה באירופה, העזו לארץ ללמוד או לרקוד באופן מקצועי. למרות שישנם גורמים רבים העשויים לדרוש התאמה מסוימת - געגועים ביתיים, מחסומי שפה, הטמעה בתרבות חדשה - רבים מהרקדנים הללו מכנים כיום את אירופה בית. ריקוד אינפורמה הייתה הזדמנות לדבר עם שלושה רקדנים - אמריקאי ושני אוסטרלים - שחולקים את המסע שלהם בריקודים מעבר לים באירופה.
עבור מדלין הרמס בת ה -20, שגדלה בהר גמבייר שבדרום אוסטרליה, וכעת לומדת באקדמיה למחול ברוטרדם בהולנד, המסע הזה יזם מתוך רצון עז לחדד את כישורי המחול העכשוויים והמודרניים שלה. ואיזה מקום טוב יותר לעשות זאת מאירופה, חשבה.
שווי נקי של פטריק דל
'אירופה היא כור היתוך של אומנויות ותרבויות', אומר הרמס. 'יש מספר עצום של חברות מחול מודרניות, שונות מכל הסגנונות וההשראות, המאפשרות הזדמנויות לחוות כוריאוגרפים, רקדנים ומורים רבים ושונים.'
אולם ביצוע המעבר לחו'ל לקח להרמס לא רק את המחשבה הראשונית הזו. לאחר שסיימה את לימודיה בבית הספר התיכון 'ויקטוריאן קולג 'לאמנויות' (VCASS), ואחרי עידודה של אחותה, אנה, עזבה הרמס בינואר 2010 לסיור של חודשיים ברחבי אירופה בחיפוש אחר בית ספר קדם-מקצועי שיתאים. שֶׁלָה. היא עברה לרוטרדם בספטמבר 2010.
מדליין הרמס, שלומדת באקדמיה למחול ברוטרדם בהולנד. צילום: ברנד ג'אן דה ג'ונג
מדלין מספרת שהיא התכוננה לטיול שלה עוד באוסטרליה על ידי שיחות עם אנשים שונים, מחקר באינטרנט ובאמצעות אימיילים ושיחות טלפון, יצירת קשרים וסידורים לאודישנים בבתי ספר שונים.
'עשה את שיעורי הבית שלך, חקור את בתי הספר או החברות שאתה מעוניין בהם, ופנה אליהם, גם אם זה אומר להישאר ערים עד כל שעות היום להתקשר בינלאומית בזמן הנכון', מייעצת מדליין. 'זה אולי גוזל זמן, אבל היה סבלני ותזכה בתגמול על כך.'
מחקר נלהב היה המפתח גם במעבר של אחותה של מדליין אנה לאירופה. כמו כן, בוגרת VCASS, שלחה אנה תקליטורי DVD לאודישנים למספר קורסי מחול במשרה מלאה באירופה, התקבלה לאקול-אטליה רודרה בז'ארט בלוזאן, שוויץ, וכעת רוקדת עם מחול גוטייה גרמני // להקת המחול תיאטרון האוס שטוטגרט.
'דעו איזה סוג חברה אתם מחפשים ובאיזה סגנון תתאימו', מציעה אנה. 'בדוק את הרפרטואר ואת הרקדנים הנוכחיים בחברה כדי לקבל מושג על מה החברה עוסקת.'
פעם באירופה, בין אם כסטודנטים או רקדנים מקצועיים, לאלו שמגיעים מעבר לים עלולים להיות מכשולים אחרים - להיות רחוקים ממשפחה וחברים, להיות בעלי מחסום שפה, ללמוד כיצד לעקוף עיר חדשה ולפגוש אנשים חדשים.
עבור מדליין, ההתמודדות עם הגעגועים הוקלה כאשר היא לא התעלמה מכך. 'חייבים להרגיש את זה ולקבל את זה, מה שמאפשר לך להמשיך הלאה,' היא אומרת. 'זה תמיד שם ואני חושב על זה לעתים קרובות, אבל אני לא נותן לזה להפיל אותי. שיתוף החוויות וחיי היומיום שלי עם המשפחה והחברים שלי בבית גורם להרגיש שהם עדיין חלק מכל זה. '
הזוכים בפרסי הריקוד לשנת 2016
ג'רד רמון ביילי, רקדן במקור מטנסי, שעבר אז לעיר ניו יורק לפני שעבר לגרמניה, שם התגורר מאז 2006, אומר שלא היה מסוגל לדבר כל כך הרבה עם משפחתו היה ההסתגלות הקשה ביותר שלו במהלך המעבר שלו אֵירוֹפָּה.
'יש הפרש זמן של שבע שעות', אומר ביילי, שרוקד כעת בסטאדטהיאטר הילדסהיים ומלמד גם באולפנים ואקדמיות שונות. 'אז בסוף היום בשעה 23:00. יתכן שהם עדיין לא בבית, ובשעה 19:00. הזמן שלהם 14:00 כאן, ואני חייב לקום בבוקר. '
אך היכרות עם חברים חדשים עשויה לעזור להקל על תחושות הגעגועים האלה. 'להתיידד היה טוב,' אומר ביילי. 'זו תרבות אחרת, אבל ברגע שאתה מכיר אנשים הם מאוד נחמדים.'
אנה הרמס, כיום רקדנית עם מחול גוטייה גרמני // להקת המחול תיאטרונהאוס שטוטגרט. צילום: רג'ינה ברוק
לאנה היה גם קל להשיג חברים חדשים בגלל כל הזמן שבילה בסטודיו עם אחרים עם תחומי עניין דומים, אך לדבריה, המפגש עם אנשים מחוץ לעבודה היה קשה בגלל חוסר זמן.
ריקוד חי
'אבל תמיד חייתי בסידור מניות, אז אני פוגשת אנשים דרך בני הבית שלי, שאני כל כך אסירת תודה עליהם', אומרת אנה. 'הצטרפות לחדר כושר או ביצוע פעילות קבוצתית אחרת יוצרת הזדמנויות לפגוש אנשים 'רגילים'.'
גם ביילי וגם אנה נאלצו להתגבר על מחסום השפה, אך מסכימים כי טבילה בין דוברי השפה עוזרת. ביילי אומרת שזה לא היה מרתיע מכיוון שרוב האנשים בעולם הריקודים מדברים אנגלית, ואנה גם לקחה כמה שיעורי גרמנית עם הגעתה. 'אבל אתה צריך לרצות את זה ולהיות מוכן להתאמץ,' אומרת אנה.
רוב הרקדנים שמחליטים לעבור לאירופה כבר נמשכים לתרבות האזור ולהיסטוריה, כך שהמעבר יכול להיות קל יותר כאשר הם מאמצים את הערעור הזה. יש רקדנים שגם אירופה היא מקום שנוטה לתמוך בחוזקה באומנויותיה.
אנה אומרת שבגרמניה המערכת מטפלת היטב ברקדנים ואמנים. התיאטראות נתמכים היטב, ולרקדנים יש את כל הזכויות של עובדים אחרים, כולל ביטוח בריאות חובה וקרנות פנסיה.
כמו כן, מדלין אומרת כי בהולנד, 'אתה יכול להרגיש שהמדינה ואנשיה תומכים ונהנים מהאמנות הרבה יותר מאשר באוסטרליה.'
כמו במדינות רבות אחרות בעולם, עם זאת, המשבר הפיננסי מאיים על האמנויות. בהולנד הממשלה מקצצת את המימון לתוכניות לאמנות ב -25%.
'אני לא חושב שעדיף כאן או באמריקה,' אומר ביילי. 'זה כמו כל דבר אחר בחיים. שום דבר לא מושלם. כאן ישנם יתרונות יציבים יותר באורח החיים לאמן ויתרונות הפוכים באמריקה. על האדם להחליט מה מתאים לאישיותו ורצונותיו וצרכיו. '
יתרון אחד עבור רקדנית באירופה עשוי להיות קרבת המדינות והחברות. רקדנים יכולים לנסוע בקלות לערים או ארצות אחרות לאודישנים, לנסוע ולראות חברות אחרות מבצעות.
סמסטר מקצועי bdc
'מספר חברות הריקודים באירופה הוא עצום', אומרת אנה. 'בין אם הן חברות קטנות ופרטיות, חברות פרויקטים, תיאטראות, טובות או לא טובות כל כך, זה יוצר הרבה יותר הזדמנויות מאשר בבית.'
גם אנה וגם מדלין אומרות שהם מתכננים להישאר באירופה עוד כמה שנים לפני שהם חוזרים לסצנת המחול האוסטרלית, וביילי אומר שאירופה מתאימה לו לעת עתה. כולם מסכימים שחוויה של רקדנית בחו'ל היא דרך נפלאה לראות את העולם ולצמוח אמנותית ואישית.
'כרקדנים, אנו ברי מזל שאפשר להבין ולהעריך את הביטוי ואת צורת האמנות שלנו בכל רחבי העולם', אומרת אנה. 'התרבויות הרבות השונות שנתקל בהן יכולות רק להעשיר אותנו, לאתגר אותנו ולהבשיל אותנו לאמנים שאנו שואפים להיות.'
התמונה העליונה: ג'רארד ביילי, אמריקאית שרוקדת מקצועית בגרמניה מאז 2006. צילום דורין ורונקה.
מומלץ עבורך
