מאמרים עלילתיים | אַפּרִיל 2024

ד'ר לייל מישלי. צילום באדיבות בית החולים לילדים בבוסטון.

אימוני ריקוד יכולים להציב דרישות כבדות על הגוף, במיוחד בצוות התחרותי, ברמה המקדימה המקצועית ובמקצועיות. לרקדנים זה יכול להיות קשה להפליא להתפנות מהאימונים וההופעות - כאשר חברי הצוות וחברי הצוות עשויים להיות תלויים בהם, כאשר ליבם ונשמתם מחויבים לחלוטין לריקודים, ולעתים כאשר פרנסתם תלויה בכך.

במקרים הכל כך נפוצים אלה אנשי מקצוע בתחום רפואת הריקוד עובדים קשה בכדי לעזור לרקדנים לחזור לסטודיו ולבמה בהקדם האפשרי. באופן זה, הם אינסטרומנטליים בתחום הריקודים, אך לרוב אינם מקבלים את ההכרה והשבח שמקבלים הרקדנים.

ברית המחול של בוסטון (BDA) רצתה לעשות משהו בקשר לזה, והעניקה לד'ר לייל מיכלי את פרס הגיבור הלא מושמע לשנת 2018. מנכ'ל ה- BDA, דברה קאש, ויו'ר דירקטוריון ה- BDA, אלישיה דאוני, הצהירו בתעודת הפרס כי 'הקפדנות המדעית, הטיפול התובני והחמלה המתמשכת של ד'ר מיצ'י הביאו לרקדני בוסטון לרקוד.'

ד'ר לייל מישלי. צילום באדיבות ילדי בוסטון

ד'ר לייל מישלי. צילום באדיבות בית החולים לילדים בבוסטון.

פתרון האזורים הכחולים

הוא עבד עם בלט בוסטון, בית הספר לאמנויות וולנוט היל, הקונסרבטוריון של בוסטון ורקדנים בודדים רבים. הוא הקים את מרכז מיכלי למניעת פציעות ספורט באפריל 2013, המרכז הראשון מסוגו בארץ.ריקוד אינפורמהשוחח עם ד'ר מיכלי על עבודתו בטיפול ברקדני בוסטון במשך למעלה מ -40 שנה. הוא הבהיר כי חלק ניכר מעבודתם היא בטיפול בפציעות ובנושאים נלווים. עם זאת, גישה של עדיפות למניעה - כך שלא יופיעו פציעות בעייתיות וכואבות - נמצאת שם.

ד'ר מיכלי החל לעבוד עם רקדני בוסטון בלט בשנת 1975. 'אני חושב שהם העריכו את הגישה הפונקציונלית שלי, ועזרו לרקדנים לחזור במהירות בצורה מהירה ככל האפשר', הוא משתף. שותפות זו התיישרה עם הכנס הראשון לרפואת מחול בלוס אנג'לס בשנת 1978.

ד'ר מיכלי אומר כי פציעות נפוצות ואתרי כאב שונים בסגנון הריקוד הנפוץ ביותר, כמו גם בשלב ההתפתחות של הרקדן. אולם בסך הכל פציעות ריקוד מתרחשות לרוב ברגליים, ברגליים / בקרסוליים, בירכיים ובגב.

רקדנים עכשוויים בדרך כלל מתמודדים עם בעיות גב, ורקדני בלט לעתים קרובות יותר בפלג הגוף התחתון, הוא מגלה. להקות iliotibial (IT) הדוקות (על קו הרגליים החיצוני) הן לרוב נושא עבור רקדני בלט, למשל. מלבד תפקוד ואסתטיקה בטכניקה, אזורים צמודים יכולים להוות סיכון לפציעה בגלל האופן שבו הגוף מפצה - לבקש מחלק אחר בגוף לבצע פעולה שהיא לא מיועדת לבצע, אם האזור שתוכנן אליו מסיבה כלשהי אינו מסוגל. לעשות זאת.

ועגלות

רקדנים צעירים המתאמנים בבלט נתקלים לעיתים קרובות יותר בבעיות בירכיים ובברכיים בגלל אילוץ ההשתתפות - מתוך חיקוי של בני גילם עם סיבוב חיצוני טבעי יותר, ו / או חוסר מודעות להופעתם הבטוחה והטבעית שלהם. נראה שזה מסמן בבירור את החשיבות של רקדנים צעירים למצוא את אחוז ההצבעה שלהם - שמורים יבזבזו זמן לעזור להם למצוא את זה, תוך הדגשת החשיבות של שמירה עליו, והדגשה כי שיעור ההצבעה של כולם הוא שונה מכיוון שלכולנו יש שלדים שונים.

ד'ר מיכלי גם טוען כי 'הבעיה הגדולה ביותר עם פציעה היא פציעה חוזרת.' זה אות ברור נוסף לנקוט בגישה שמרנית עם התאוששות מהפציעה שקופצת חזרה מדי, רק תנחית רקדנים במקום הפגוע בו שהו.

קיפ פרדו נשוי

ד'ר מיכלי מתאר גישה מדורגת בה הוא משתמש בכדי לסייע במזעור הסיכון לפציעה מחודשת תוך כדי החזרת רקדנים לאולפן ולבמה בהקדם האפשרי בבטחה. הוא עושה הדמיה, כמו בדיקת MRI, כדי להבין טוב יותר מה קורה בתחום הבעיה. ואז מגיעה תקופה של 'מנוחה יחסית', הכוללת איזשהו עיסוק בגוף שלא מלחיץ את האזור הפגוע (לרוב) פיזיותרפיה.

בהתאם לחומרת הפציעה ומאפיינים ייחודיים אחרים של המטופל, יש מעקב בעוד שבועיים-שלושה. כששלטים אומרים שזה מתאים, מתחיל רצף הדרגתי של חזרה לריקודים - עם רקדנית בלט, למשל, עושה סתם ברר ואז דרך אדג'יו ואז כל הכיתה. הכל חלק ממה שמתאר ד'ר מיכלי כמודעות הולכת וגוברת, הן ברפואת הריקוד והן בקהילות המחול הכלליות, 'לרצף של בריאות, כגישה הוליסטית, ברפואת המחול - כולל תזונה, אנטומיה תפקודית, בריאות הנפש, התפתחותית מדע ועוד. '

הוא מתאר שתי דוגמאות נוספות המביאות את השינוי. האחת, משולשת אתלטית נשית (אמנוריאה או אובדן תקופה, ירידה משמעותית במשקל ואובדן עצם) אינה שכיחה כמו פעם. זאת בשל העובדה שתוכניות מודעות ומניעה יעילות הולכות וגדלות. כמו כן, יותר ויותר רקדנים מבינים שדיאטות מגבילות ומשקל גוף נמוך בצורה מסוכנת מקשים למדי על הופעה בשיאם באמצעות הקפדנות של אימוני ריקוד רציניים.

שנית, ד'ר מישלי נזכר כיצד עולם הריקודים בכלל האמין שכוח הוא הקובע החשוב ביותר של מוכנות לעבודת נקודות. כעת אנו מבינים שטווח התנועה חשוב לא פחות, הוא אומר. הכל חוזר למה שנראה כאמת מנחה עבורו - 'ככל שאתה יודע יותר על הביקוש הפיזי של הפעילות, כך תוכל לבצע אבחנה מדויקת יותר.'

נראה כאילו ד'ר מיכלי מביא את שפע הידע והגישה ההוליסטית והמודעת לכל מטופל שהוא מטפל בו. ברית המחול של בוסטון כיבדה אותו על כך שעשה זאת למעלה מ -40 שנה. קהילת הריקודים בעיר חזקה לנצח, בריאה וכל כך אסירת תודה.

מאת קתרין בולנד מ דאנס מודיע.