רוקדים בקהילה: הופעת הסיום של MIT קיץ בהנגרה

MIT קיץ בהנגרה. תמונה באדיבות פרקשבה בהגצ'נדני.

המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, בוסטון, מסצ'וסטס.
10 באוגוסט 2017.




מייק גוליק ג'וניור אינסטגרם

כולנו נהגנו לרקוד יחד, כל הזמן זה לא תמיד היה מוגבל לחוגי ריקוד רשמיים, מועדוני לילה וחתונות. כמעט לכל חברה 'פרימיטיבית' היו צורות ריקוד בהן הם הצטרפו מדי לילה, שבועי, לירח חדש של חודש חדש וכן הלאה. התנועה הקהילתית הייתה אמורה להיות מנוסה ואוצרת על ידי כולם. מדי פעם מתרחשת חוויית ריקוד שמזכירה לנו את האמת האנושית העמוקה הזו - שריקוד יכול להיות תרבותי ושבטי מאוד, ובו בזמן לפתוח לאיחוד של כל מי שעוסק בו. ההופעה הסופית של תכנית קיץ בהנגרה של המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), שפתוחה לסטודנטים ולקהל הרחב, הייתה חוויה כזו.



זה היה ליל קיץ נפלא, מזג אוויר חולצות לא חם אבל בנוחות. השמש החלה לשקוע, והשקיעה עוצרת נשימה. זה היה סוג הלילה שתושבי בוסטון חושקים בו דרך החורפים הארוכים, הגולמיים ולעתים המושלגים. ההופעה הייתה באוויר הפתוח, השמיים ממש הגבול. הקהל המצומצם יחסית אך המכובד מאוד התכנס מול מדרגות מרכז הסטודנטים MIT Stratton. הם היו צעירים ומבוגרים, גברים ונקבות, ומכל הגזעים.

MIT קיץ בהנגרה. תמונה באדיבות פרקשבה בהגצ'נדני.

MIT קיץ בהנגרה. תמונה באדיבות פרקשבה בהגצ'נדני.

נראה שרבים, אך לא כולם, רקדנים ממוצא הודי. אבל, תוך כדי תנועה, כל זה - ולו במעט - אפילו לא היה חשוב. כל הרקדנים הציעו במיומנות את שפת הריקודים בהאנגרה, שמקורה כריקוד חגיגי באזור פונג'אבי בהודו. הם לבשו בגדי רחוב עם אדום, שחור ואפור - הצבעים של MIT. המוסיקה, הפונג'אבי המסורתי עם תוספות מודרניות של פעימות טכנו והיפ הופ, הייתה מדבקת.



הרקדנים התאימו את זה לאנרגיה העקבית והשמחה הטהורה שלהם. גופם מאוד שמח בתנועה. זו הייתה הופעה קצרה, ואפשר להבין מדוע. הדרישה הגופנית, האירובית העצומה של ניב הריקוד פשוט מרשימה ומדהימה. נראה שיש לה גם חוכמה כוריאוגרפית, למרות שהיא לא נועדה להיות פרפורמטיבית כשמפתחים אותה.


הוא בורסקאי ברונגרדט הומו

יש רמה נהדרת של שליטה חדה, ובכל זאת שחרור מהשליטה הזו כדי לאפשר לגוף ולנפש להתמכר לתנועה. יש שימוש ברמות גבוהות, בינוניות ונמוכות, כמו גם אלכסונים ופנים שונים. בדיוק כמו באיכות התנועה, יש אסתטיקה נקייה בזמן שהקבוצה עוברת יחד, אך עם זאת קלות ששומרת על הכל חגיגי ומהנה.

הרקדנים הציעו את כל אלה בפיקוד כולל. הם התכופפו בברכיים עם עקבים עולים, כדי לעבור כלפי פנים. הם פתחו וסגרו זרועות מחדש עם כשות עם רגל אחת, כל זה בנזילות מקסימה. חלקים מסוימים היו יכולים להיות אחידים יותר, גם בתזמון ובדיוק בפנים. עם זאת, די קשה שיהיה עקבי בסגנון ריקוד כה מורכב ומורכב. וחוסר שליטה מוחלטת בקבוצה גרם להופעה להרגיש יותר אותנטית ומשמחת - אין כאן שום שלמות של 'חותך עוגיות'. 'מושלם' יכול להזדקן במהירות.




שווי נקי של sandra diaz-twine

הקבוצה כוללת רקדנים ברמות ניסיון רבות ושונות, אך זה לא התבלט בהופעה זו. זה קרדיט גם לכוריאוגרפים וגם לרקדנים. כל המעורבים יכלו להשתתף בשמחת התנועה, לא משנה גיל, מין, מוצא אתני, מעמד וכו '. ההופעה, אף על פי שהיא קצרה, דיברה כרכים על השמחה הקולקטיבית שתנועה יכולה להציע. לא משנה מצב העולם שלנו והקהילות שלנו, זה חלק מאיתנו. אנחנו תמיד יכולים לחזור לזה.

מאת קתרין בולנד מ דאנס מודיע.

מומלץ עבורך

רשום פופולרי