בניית העצמה בבוסטון: פרויקט מחול פורטיטוד ושיעורי הנוער בקיץ של נוזמה

צילום כריס הנסן באדיבות פרויקט המחול של פורטיטוד. צילום כריס הנסן באדיבות פרויקט המחול של פורטיטוד.

העצמה נשית נמצא די בכבדות בשיח התרבותי בימינו - מ- '#metoo' ל- '#timesup' לכמה מועמדות פוליטיות שעולות לתפקידן (ומביסות את המאתגרים הגברים שלהן). מתי בחיי נשים אנו מתחילים את ההנחלה הזו של העצמה? איך נעשה את זה? שאלות אלו יכולות להרגיש מפוזרות וענקיות. אולם בבוסטון, הן פרויקט המחול של פורטיטוד והן קולקטיב המחול של נוזמה עונים על שאלות אלה בשיטות ממוקדות וספציפיות - מעצימות בני נוער וטרום בני נוער באמצעות ריקוד.



פרויקט מחול פורטייט



צילום כריס הנסן באדיבות פרויקט המחול של פורטיטוד.

צילום כריס הנסן באדיבות פרויקט המחול של פורטיטוד.

יוזמת פרויקט המחול של פורטיטוד התרחשה באמצעות מבנה אינטנסיבי למחול, באולפני גרין סטריט בקיימברידג ', מסצ'וסטס. בטינה מהוני היא המייסדת / נשיאה של פרויקט מחול פורטיטוד (עם לסלי פיצפטריק כמנהלת האמנותית), והובילה גם שיעורים אלה. התלמידים נעו בין גיל 14-24. מבני כיתות היו פחות או יותר כאלה של שיעורי ריקוד קונבנציונליים, עם כמה מילות חוכמה כדי לטפח העצמה אצל הרקדנים הצעירים. מדי פעם היא הייתה עוצרת את המוסיקה כדי להזכיר לרקדנים את כוחם ויכולתם, למשל. מהוני אוהב ללמד חימום בפילאטיס, ומעניק לתלמידים כוח ליבה פנימי מילולי ומטאפורי.

צילום כריס הנסן באדיבות פרויקט המחול של פורטיטוד.

צילום כריס הנסן באדיבות פרויקט המחול של פורטיטוד.



היא כללה גם תרגילי אלתור כמו התקדמות 'אני', בהשראת תרגיל שניתן על ידי פרופסור המכללה של מהוני אך ניתן בטוויסט משלה. התלמידים רקדו על הרצפה עם הנחיות רגשיות שונות - עצובים, בטוחים, שמחים או כועסים. גישה זו הציעה דרך שדרכה הרקדנים יכלו לזהות את הכוח הפנימי שיש להם בכל אחת מהמדינות הללו. 'כשאנשים מתכנסים למטרות יצירת אמנות, כולם מוסמכים', מאשר מהוני. חלק ניכר מהעבודות הן עכשוויות, כולל הרבה מאוד עבודות רצפה ואלתור קשר. מהוני טוען כי כל צורות הריקוד יכולות להשיג זאת, שכולן יכולות להיות 'כלי רכב' למטרה גדולה יותר. בשבילה, מלבד העצמה, היא רוצה שהתלמידים שלה 'יבואו כמו שהם, ויעזבו הרגשה טובה יותר מאשר כשהם עוזבים'.

צילום כריס הנסן באדיבות פרויקט המחול של פורטיטוד.

צילום כריס הנסן באדיבות פרויקט המחול של פורטיטוד.

מהוני מתאר כיצד משהו פשוט לכאורה כמו להרים כוריאוגרפיה או לנוע בביטחון על הרצפה עם עיניים למעלה יכול להביא את התחושות הללו. 'ריקוד נותן לך ביטחון וכישורים לחיים, בין אם אתה רוקד ובין אם במשרד ארגוני', היא אומרת. היא יודעת שההשפעות האלה קורות, לפחות אצל חלק מהתלמידים. היא סיפרה את סיפורו של תלמיד אחד שהיה קצת ביישן ושקט. בהמשך פגשה את אבי התלמיד, שאישר כי התלמיד חזר הביתה וסיפר לו איך היה לה כל כך טוב לרקוד. 'היא מעולם לא הייתה כל כך שמחה ונרגשת,' אמר לה האב. מהוני מאמינה שחלק מהסיבה שהיא יכולה לעשות זאת נובעת מכך שהיא 'מאוד תפיסתית ואינטואיטיבית' בכל הנוגע לצרכים ולתחושות התלמידים שהיא יכולה לדעת אם הם מרגישים טוב בכיתה או לא, ולפעול לעזור להם במידת הצורך.



קולקטיב המחול של נוזמה


לימודי ריקוד

תמונה באדיבות קולקטיב המחול של נוזמה.

תמונה באדיבות קולקטיב המחול של נוזמה.

קולקטיב המחול של נוזמה השיעורים שלו עבדו גם להעצמה, עם נושאים נוספים שיתאימו לאותו נושא כולל. נושא אחרון היה כבוד (גם כלפי עצמי וגם לאחרים, בהתחשב בפטירה האחרונה של אריתה פרנקלין), למשל. התוכנית של החברה משרתת בנות בגילאי שמונה עד 12, בשיתוף פעולה עם סניף בוסטון של האחיות הגדולות (כל תלמידה עם אחות גדולה). גרייסי נוביקוף, מייסדת ומנהלת אמנותית של נוזמה, הגיעה לאגודת האחיות הגדולות (BSA), והארגון אהב את הרעיון. מאז היא מנהלת את התוכנית בשיתוף פעולה עם ה- BSA. חלק מהשיעורים התקיימו באולפני גרין סטריט, וחלקם במתחם הריקודים (רחוב אחד משם, בשכונה המרכזית של קיימברידג ').

נטלי נלסון שיירה, מייסדת ומנהלת אמנותית של נוזמה יחד עם נוביקוף, מסבירה כיצד גורמים שונים שיחקו בשיעורי התכנון, כולל חווית ריקוד ובגרות חברתית, נפשית ורגשית. היא ונוביקוף נשארים מכוונים לקבוצת התלמידים ואחיותיהם הגדולות במהלך השיעורים, ועושים את כל השינויים הנדרשים בזמן אמת. גישה זו סייעה לכך שלתלמידים יש רמות מגוונות של חווית ריקוד. השיעורים עברו שעה וחצי, עם 15 דקות מובנות להגעה (וכל מאחרים), בניית קרבה והכנסת הנושא של היום המסוים. צמד המורים תמיד מבטיח שהם מזכירים לתלמידים לעשות את מה שמרגיש טוב לגופם, ולא לדאוג שהכל יהיה 'מושלם'.

תמונה באדיבות קולקטיב המחול של נוזמה.

תמונה באדיבות קולקטיב המחול של נוזמה.

שיירה טוען כי 'יש מבנה לרקוד, אבל הכל יכול להיות ריקוד - הליכה על חוף יכולה להיות ריקוד!' נוביקוף מתאר את הניסיון לחפש איזון בין תנועה נגישה להולכי רגל וטכניקת ריקוד, כך שהתלמידים מקבלים חינוך אמיתי למחול אך כולם מרגישים בנוח ובטוחים. השיעורים החלו בהקדמה ובדיון קצר בין האחיות הגדולות והקטנות. עם הנושא 'כבוד', למשל, שני המורים יכוונו את התלמידים לדון מה המשמעות של גילוי כבוד - לעצמי ולאחרים - באמת. בזמנים אחרים, התלמידים שיתפו את מה שהם הכי אוהבים באהבה עצמית גדולה או קטנה שלהם, וכיצד הם יכולים לתמוך זה בזה.

התחממות עוברת, ומובילה לעבודה על פני הרצפה. נוביקוף מסביר כיצד הם כוללים שיעורי פרזול שיהיו בשילוב בהמשך השיעור. לאחר מכן הם עוברים לשילוב. גם נוביקוף וגם שיירה מזכירים כולל קטע 'לחיצת יד' ש'ביגס 'ו'ליטלס' יכולים לכוריאוגרפים עצמם. זה מציע הזדמנות להתממש ביצירתיות, ובאמצעות כך לבנות אמון. אחרי שעבדנו קצת על הקומבינה, 'אנחנו מצטרפים למעגל, לוקחים אוויר גדול פנימה והחוצה, ואז תחקיר - מה התלמידים עשו ולא אהבו, או כל דבר אחר שהם רוצים לחלוק', אומר נוביקוף.

תמונה באדיבות קולקטיב המחול של נוזמה.

תמונה באדיבות קולקטיב המחול של נוזמה.

נוביקוף משתפת גם סיפור מאחד השיעורים של הקיץ שבאמת דבק בה. אחת התלמידות שאלה אם היא יכולה לחלוק משהו מבית הספר. נוביקוף היה מבולבל לגבי מה זה יכול להיות, אך הרשה זאת בזמן שיעורים כשהדבר יהיה מתאים וניתן לביצוע. מה ששיתף התלמיד היה ריקוד היפ הופ מדהים, מסביר נוביקוף. התלמיד קרן בגאווה, ונוביקוף כל כך שמחה שהצליחה להציע עבורה - מקום להראות משהו שהיא יצרה ולהיות גאה בזה.

נוביקוף מסבירה כי קהילת נוזמה רחבה יותר מעורבת גם בעבודה. ג'וליאנה ריינולד ותרזה טובין, חברות חברת נוזמה, סייעו בסדנאות ולאחרונה ניהלו את סדנת 'הכבוד'. חברי הקהל בתוכנית האחרונה של נוזמה, מספיק ,נתרם כדי לאפשר סדנאות עתידיות.

צריך כפר, יש אומרים. יש כפר הולך וגדל של רקדנים וחובבי מחול בבוסטון המשתמשים בריקוד כדי להעצים, ולטפח ערכים מעצימים, אצל נערות צעירות. אם הנוער הוא באמת העתיד, נראה שיש מעט דברים חשובים וחשובים יותר.

למידע נוסף על פרויקט ריקוד פורטיטוד וקולקטיב נוזמה לריקודים, בקרו באתר www.fortitudedanceproject.com ו nozamadancecollective.wordpress.com .

מאת קתרין בולנד מ דאנס מודיע.

מומלץ עבורך

רשום פופולרי